פרוביוטיקה – למען חיים טובים ובריאים
כבר שנים רבות שאנחנו שומעים את המונח פרוביוטיקה במגוון רחב של הקשרים וכמה היא טובה ומועילה לגוף משום שמתגברת אותו בחיידקים טובים. עם זאת, מלבד ההסבר הפשוט לגבי חלוקה של חיידקים רעים והחיידקים הטובים של הפרוביוטיקה שנלחמים בהם ומחזקים את הגוף באופן כללי, מה עוד חשוב שנדע עליה?
נתחיל בהגדרה הבסיסית: פרוביוטיקה היא מונח שמקורו ביוונית, פרו – למען או בעד, וביוטיקה – חיים. אז כמה נהדר שאפילו שמה מרמז על כך שהיא טובה לחיים, אבל מה היא בעצם פרוביוטיקה בפועל? איך ייתכן שניתן למצוא אותה ביוגורט, ירקות כבושים ומוחמצים ואפילו בכדורים ותוספי מזון שונים? אותם מיליארדים של חיידקים ידידותיים שאמורים לאזן את כמות החיידקים הרעים שיש לנו במעיים ובפה ומובטח לנו שקיימים במגוון מוצרי מאכל ותוספי מזון שונים.
ישנו מספר מצומצם של חיידקים ידידותיים שאותם נוהגים לייצר ולהכניס למזון ולקפסולות ואשר גם נוצר מעצמו במזונות מסוימים שעוברים החמצה והתססה. העיקריים הם:
Bifidobacterium animalis ,Lactobacillus casei, Lactobacillus acidophilus
ו- Lactobacillus rhamnosus GG (LGG).
עדיין אין גיבוי מדעי מלא וחד משמעי ליתרונות המיוחסים לחיידקים אלה ולהשפעה שלהם, אך עם זאת, מחקרים רבים מציגים מגמה של שיפור בתפקוד המעיים ומערכת החיסון בכלל אצל אנשים שהתפקוד אצלם היה לקוי. עוד נמצא, כי פרוביוטיקה עשויה לסייע (לא בהכרח כתחליף בלעדי לתרופות היעודיות) בטיפול במחלות חורף כגון צינון, נזלת והתקררות, זיהומים במעיים כגון עצירות, גזים ושלשול, פטריית הקנדידה, זיהומים הנלווים לשימוש ממושך באנטיביוטיקה (אשר כידוע מכניסה חיידקים "רעים" אל גופנו ובכך מפרה את האיזון ומחלישה את כל המערכות), דלקות שונות וליקויים במערכת העיכול וכן תורמת הפרוביוטיקה לחיזוק כללי של מערכת החיסון.
אז מה הם עושים, החיידקים הטובים האלה? למעשה, כשהם ניתנים במינון הנכון, וכשזן הפרוביוטיקה מתאים למצב הגופני שלנו (חשוב לבדוק! לא כל פרוביוטיקה מתאימה לכל מצב) הם תורמים לאיזון של רמות המיקרואורגניזמים במעיים שלנו. פירוש הדבר הוא שהם נצמדים לדפנות המעי שלנו ובעצם פעולה זו הם מונעים מחיידקים זיהומיים להדבק אליהם וכך נמנע הזיהום. בנוסף, הם מסייעים בפירוק כל המזון שנכנס למעיים בצורה אידיאלית המספקת לגופנו חלק מהויטמינים החשובים להם הוא זקוק.
מספר מחקרים הגיעו למסקנה משותפת כי הפלורה שלנו (מאזן החיידקים במעיים שלנו) צריכה להיות מורכבת מ85 אחוז חיידקים ידידותיים ו15 אחוז חיידקים רעים על מנת להיות מאוזנת ותקינה. כאשר איזון זה מופר מסיבה כזו או אחרת (מחלות, אנטיביוטיקה) – יחלו לצוץ בגופנו בעיות וליקויים.
אז איך כל זה נוצר? החיידקים הטובים, מסתבר, נוצרים כשיש מצע פורה של גלוקוז והעדר של חמצן, מה שמבהיר לנו מדוע כבישה והחמצה של ירקות מייצרים חיידקים פרוביוטים. גם יוגורט הוא חלב שתסס והחמיץ, אבל אל לנו להתחיל לאכול אוכל מקולקל ולחשוב שאלה חיידקים טובים. ישנם תנאים מאוד מסוימים וסטריליים לתהליך הכבישה וזה לא סתם אוכל שהחמיץ. כך או כך, פרוביוטיקה ידועה היום בעיקר כדבר שיכול להועיל לגופנו ולא נרשמו נזקים כלשהו בעקבות צריכתו, בין אם במזון שאנו אוכלים ובין אם בתוספי מזון. עם זאת, תמיד כדאי להיוועץ ברופא ולבדוק איזה סוג מתאים לכם.